שום

מתוך organicwiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הנחיות ועצות לגידול שום הגינה

שם: שום הגינה, בלטינית Allium Sativum L.. משפחת השושנים (יחד עם הבצל, הכרשה, העירית, פרחים רבים ועוד). ישנם מינים רבים של השום התרבותי הנבדלים בצורת צמיחה, גודל השיניים, חריפות ועוד. בישראל מגדלים בעיקר זן הידוע בכינויו "שום אדום" וניתן להשיג אותו בשווקים הפתוחים (כחומר גידול לגן שלכם). זן נפוץ נוסף הנו שום לבן המשווק באריזות רשת בתוכן כחמישה ראשי שום. זן זה מיובא מסין וטעמו חיוור ותפל יותר לעומת הזן המקומי. כמו כן הוא עובר הקרנה וטיפולים כדי למנוע העברת מזיקים ומחלות. אני לא ממליץ להשתמש בו כלל (למאכל וכחומר גידול בגן).

רקע: מוצא השום נחשב כדרום אסיה. לאזור הים התיכון הגיע עוד בתקופה הפריהיסטורית. בקברות מצריים לפני כ-3,000 שנה נמצאו ציורים של בצלי ושיני שום ובקברו של המלך הנער המצרי תות-אנך אמון מ-1,500 לפני הספירה נמצאו שישה בצלי שום.

שימוש: לשום שימושים רבים מאוד. ברפואה העממית של עמים רבים מקובל השום כצמח רפואה למחלות שונות כגון אבעבועות, מחלות ריאה, לחץ דם, טפילי מעיים ועוד. נחשב למעלה את כוח הגברא. אחד מצמחי התבלין החשובים במטבחים רבים המהווה מרכיב חיוני באין ספור מאכלים. השום מכיל 10 מג"ר ויטמין C ו 1,327 קלוריות ל 100 גרם חומר טרי.

גידול: בישראל השום ניתן לגידול בכל חלקי הארץ ומתפתח יפה בכל סוגי הקרקעות. יחד עם זאת הוא בררן לגבי הקרקע מבחינת טיב הבצלים וגובה היבול. הקרקע צריכה להיות מתוחחת יפה כדי לאפשר את התפתחות הבצל ברווחה. השום נשתל בארץ בעונת הסתיו (חודש אוקטובר) ע"י זריעת שיניים בודדות (שננות, בשפה המקצועית) אותן מפרקים מהבצל השלם (עוגת שום, בשפה העממית). משקל השן קובע את משקל הבצל המתפתח ממנה ולכן מומלץ להשתמש בשניים שמשקלם מעל 2 גר'. שיניים שמשקלן נמוך מ 2 גר' ישתלו בנפרד במרווחי שתילה קטנים יותר. את שן השום נועצים בשלמותה בקרקע הערוגה המתוחחת כפול (שיטת GROW BIOINTENSIVE) במרווחים של 10 ס"מ משן לשן. שיניים קטנות שותלים במרווח של 5 ס"מ משן לשן. תמיד כדאי לשמור שיניים נוספות במקרר מכיוון שבממוצע 10% מהשיניים בערוגה לא ינבטו ואז ניתן יהיה להחליף ולמלא את המרווחים בערוגה בשיניים השמורות. לחלופין, אחרי פירוק השיניים מהבצל ניתן לקצוץ עם הקודקוד היבש של השן (קוצץ ציפורניים עושה עבודה נהדרת!) כדי לחשוף לאור את החלק הטרי הפנימי ואז לפזר אותן על מגש במקום מואר (לא בחוץ). השיניים יחלו לנבוט לאחר מס' ימים ואז ניתן לשתול את השיניים הירוקות. שום הגינה הנו צמח עשבוני, רב-שנתי, שגבהו נע בין 1 מ' ל 3 מ'. מערכת השורשים שטחית וקצרה- קוטרה כ-45 ס"מ ועומקה כ-75 ס"מ. צמח השום רגיש להשפעות אורך שעות האור ולמידות החום. התבצלותו והבשלתו מואצות עם עליית הטמפרטורה. אם זאת, כדי לפתח שננות יפות הצמח צריך להיות חשוף לתקופת מה לטמפ' נמוכות מ 20 מעלות צלסיוס (תקופת החורף שלנו).

צמחים חברים: גידולי גן הטובים לגידול באותה הערוגה עם השום הם: סלק, תות שדה, עגבניות, חסה, כרישה, קמומיל (מעט מאוד). מומלץ לשתול שום ליד שיחי וורדים וגרגרי יער, הדבר עוזר לדחות מזיקים ולשפר טעם. שעועית ואפונה אינם צמחים חברים לצמח השום ולא מומלץ לשתול אותם יחד.

איסוף ואחסון: איסוף השום נעשה בארץ ממחצית אפריל עד תחילת מאי כאשר העלים מצהיבים וחלק הצמחים צונח. לא רצוי לדחות את האסיף עד להתייבשות הצמח כולו מכיוון שאז עשויים הבצלים להתפורר. עוקרים את הצמחים בשלמותם ומניחים לייבוש. הנוהג הנפוץ הוא קליעת צמות ותליתן במקום מוצל ומאוורר כך שהבצלים יוכלו להתייבש בהדרגה ולהישמר כך לתקופה ארוכה, גם ללא קירור. היבול הממוצע לערוגה סטנדרטית בת 9 מ"ר בשיטת GROW BIOINTENSIVE לגנן מתחיל הנו כ- 27 ק"ג.

מזיקים ומחלות: האנציקלופדיה לחקלאות כוללת פירוט מכובד של מס' מזיקים ומחלות הנפוצים בגידול השום המסחרי והדרכים להילחם בהם. תופעה זו (הופעת מזיקים ומחלות) נובעת בגין עיבוד קרקע וגידול שלא בתיאום עם חוקי הטבע. עצם הגידול של סוג צמח יחיד על פני עשרות, מאות ולעיתים אלפי דונמים (דונם= 1000 מ"ר) יוצר חוסר איזון חמור בקרקע, בביוטה בתוכה (צורות החיים השונות שבה), מעל לפני הקרקע ובסביבה כולה. חוסר איזון זה מוביל, כמובן, להיחלשות הקרקע והצמחים ועובדה זו מובילה להופעת המחלה או המזיק. חוסר אויבים טבעיים בסביבה מביא להתפרצות המזיק כמגיפה בקנה מידה שלא משאיר לחקלאי ברירה אלא להשתמש בחומרים כימיים להדברתו. חשוב מאוד להבין שהחרקים אינם אויבי האדם אלא למעשה שליחי הטבע המיידעים אותנו שמשהו איננו כשורה במערכת החקלאית שלנו. במערכת חקלאית הרואה את הגן/חווה כמערכת אקולוגית אחת שלמה, נמנעת מהשימוש ברעלים (כימיים ואורגניים כאחד), המשלבת צמחי מזון ומחסה למגוון חרקים ציפורים ובע"ח והמנהלת את הגידולים בתבונה אקולוגית וראייה למרחוק- במערכת שכזו הופעת "מזיקים" (חרקים ומחלות) לעולם לא תאיים על פרנסת האדם. שיטת GROW BIOINTENSIVE תחת המטריה של גישת התכנון והעיצוב פרמקלצ'ר וכמובן אסכולות נוספות בתחום כגון שיטת ביו-דינמיק (Dio-Dynamic), שיטת פוקואוקה וכמובן שיטת הגינון בתיקשור עם האינטליגנציות של הטבע (Co-creative gardening) שואפות ליצור מערכת גן שכזו מתוך ההבנה הנכונה מאוד ש "גרם מניעה שווה יותר מק"ג ריפוי". ראייה זו הופכת את המלחמה במזיקים אשר כה אופיינת לחקלאות הקונבנציונלית ללא רלוונטית בגנים ושדות המטופחים לפי שיטות אלו. מסיבה זו איני רואה צורך להביא כאן את המידע המפורט באנציקלופדיה לגבי הלחימה במזיקים.

בהצלחה!!!!!!!! אנא עקבו עם תיעוד אחר תהליך הגידול שלכם! ההצלחות, הכישלונות והניסיון המצטבר שלכם יכולים לעזור מאוד גם לגננים אחרים!

מקורות: (תודה רבה !!! לאלכס קצאן על המידע בדף זה) החומר שלהלן לקוח ברובו מתוך האנציקלופדיה לחקלאות, כרך שני גידולי שדה וגן, תשל"ב 1972, עמודים 383-386. חומר זה נכתב כדי לשרת את החקלאי הקונבנציונלי המסחרי בקנה מידה גדול אולם יכול לעזור גם לגנן הביתי ולמגדל הזעיר. הנוסח הבא מיועד לשמש את הגנן הביתי והמגדל הזעיר האורגניים כדי לשלב בהצלחה גידול חשוב וכדאי זה בכל גן ומיני-חווה בכל קנה מידה. ספר טוב באנגלית בשם "How to grow great Garlic" ניתן להזמין דרך אתר www.amazon.com

קישורים מעניינים / מידע נוסף

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים