קישוא

מתוך organicwiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קישוא - עברית , Cucurbita pepo L. - לאטינית , Summer Squash - אנגלית ,
 Courgette - צרפתית , Zucchini - איטלקית , קוסא - ערבית. 

תוכן עניינים

מידע היסטורי

הקישוא המקראי הינו מה שמצוי בשימוש עכשווי וקרוי מלפפון. מוצאו באפריקה ביחד עם מיני הדלוים השונים. הקישוא נדד לאירופה ולאחר מכן לצפון אמריקה בתחילת המאה ה-16. הזנים הצפוניים שנשמרו היו בעיקר ירוקים וכההים או צהובים. הזנים באזור המזרח התיכון נשמרו בהירים.

http://groworganic.info/wordpress/gallery/harvest/thumbs/thumbs_DCP_3065.JPG

מידע בוטאני

באופן כללי ובהקשר של זמן אכילת הקישוא וקטיפתו מתחלקים הדלועים לשתי קבוצות: קישוא קייץ ודלועי חורף. את קישוא הקייץ אנו קוטפים למאכל בעונת האביב ולאורך עונת הקייץ כאשר הוא לא בשל מבחינה בוטאנית. את דלועי החורף אנו משאירים על הצמח עד שהגיעו לבשלות והתקשו על הצמח. את הפרי אוספים בסוף הקיץ ולאורך עונת הסתיו.

ישנם זנים משתרעים ושיחיים. לכולם מספר גבעולים ראשיים. ברוב הזנים הגבעולים הראשיים וגבעולי העלים הם קוצניים וזיפיים. גבעולי המשתרעים ארוכים ביותר ויכולים להגיע למספר מטרים אחדים. שורשים מאונכים חודרים ל- 80 - 120 ס"מ. רדיוס השורשים יגיע ל- 150 ס"מ ויתרכז בשכבת הקרקע העליונה של האדמה. לצמח הקישוא העלים הגדולים ביותר מבין הדלועים (מלפפון, אבטיח, מלון..) בין חיקי העלים יוצאות קנוקנות בזנים שונים אשר עוזרות לצמח לטפס על צמחים אחרים. הפרחים הם חד-ביתיים - נקביים וזיכריים על אותו הצמח. גבעולו של הפרח הזכרי ארוך ואת הפרח הנקבי ניתן לזהות לפי השחלה הדומה בצורתה לפרי אשר יתפתח ממנה. לפרי צורות שונות המאפיינות את הזנים השונים.

זמן הקטיף של הפירות השונים שונה לפי הזן. באופן כללי הפרי נאסף כאשר הוא לא בשל מבחינה בוטאנית ולכן הוא לבן ורך בתוכו וזרעיו אינם מפותחים ובשלים. הקישוא יתפתח בתנאי אקלים קרים יותר משאר זני הדלועים (סתיו) בטמפרטורת נביטה אופטימלית של 18-28 מ"צ ינבטו הזרעים תוך 4-6 ימים. ניתן לזרוע בחממות בחורף ובאופן חופשי בתחילת האביב, כאשר טמפרטורת הקרקע מתאימה. בניגוד למלפפונים ודלועים אחרים, אין יחס ייצור הפרחים הנקביים והזכריים של הקישוא מושפע מתנאים אקלים ואורך היום. זמן מזריעה עד ניבה משתנה במעט בין הזנים השונים ועומד על 40-50 יום. משך חייו של הצמח מזריעה עד קמילה כ- 4 חודשים. ההפרייה מתבצעת ע"י חרקים, בעיקר דבורים. הזרעים הם חסרי תקופת תרדמה ולאחר ניקויים הם מסוגלים לנבוט מיד בתנאי רטיבות. הפרי מוכן למאכל כ- 7-10 ימים לאחר הפריית הפריחה. למרות שהצמח אינו רגיש לקור, הקרה הראשונה יכולה לסיים את גדילתו ולגרום למותו. כיוון שקיים מגוון של זנים שונים, ניתן לזרוע ולגדל קישוא בכל עונות השנה, אך עיקר הזריעה מתבצעת באביב ובסתיו. בסוף עונת האביב ובתחילת עונת הסתיו מגדלים קישוא באדמות בינוניות וכבדות ובעונת החורף באדמות קלות ומחלחלות. השקייה בטפטוף מונעת נזק רב לעלים. כאשר העלים מורטבים במים או כאשר מצטברת עליהם לחות, הם נדבקים בפטריה . עודף מים יכולים לגרום ל"ניפוח" מהיר של הפרי, לכן אין צורך בהשקייה מרובה. כאשר מחשבים מחזור זרעים אין שותלים קישוא במקום בו גדלו צמחים ממשפחת הדלועים לפחות 4 שנים. דישון בזבל עופות וחומר אורגני יטיב עם גידול הקישוא לפני הזריעה. דישון ישפיע לטובה על כמות הפרי ולא רק על צימוח עלים בלבד. בית השורשים של צמח הקישוא גדול ולכן צורך כמות אוויר גדול את מצריכה עיבוד קרקע מקדים אשר מאוורר אותה. בחורף מומלץ להכין ערוגות מוגבהות לניקוז טוב של עודפי המים.

מחלות ומזיקים



עם החום הגדול מגיעות הפטריות הקמחוניות לדלועים (מלפפון, דלעת, קישואים ומלונים). ניתן לטפל באמצעות ריסוס העלים בתמיסת מים עם סודה לשתיה – חצי כפית בליטר. לרסס היטב את העלים מכל הכיוונים, למעלה ולמטה. יש לחזור על הפעולה אחת לשבוע ולהמשיך גם שבועיים אחרי היעלמות הפטרייה. יש גם תכשיר אורגני מעולה בשם "טימורקס". את הטיפול כדאי לעשות מוקדם בבוקר או לפנות ערב. (מאת מתן פאיאנס)

גידול לזרעים

יש להקפיד על מרווחי זריעה גדולים של רדיוס 150 ס"מ בין זרע לזרע, כדי לגדל צמח איכותי, מפותח וגדול ביותר. עדיפה הזריעה בעונת האביב. את הפירות משאירים על הצמח עד שהבשילו וכליפתם התקשתה. את הזרעים מרוקנים מתוך הפרי, שוטפים ומייבשים על נייר סופג בשמש למספר שעות. את הזרעים היבשים נאכסן בקופסא סגורה יבשה ואטומה לאור. לצמח הקישוא 20 זוגות כרומוסומים. אין מיני בר או מיני תרבות הגורמים להפרייה עם קישוא פרט למיני דלעת בודדים. מכן שיש לבודד זן אחד של קישוא מזן אחר בלבד ולמרחק של 1000 עד 2500 מטר. כוורת דבורים תגביר מאוד את אחוז ההפרייה. אין אוכלים קישואים הגדלים לשימור זרעים. כדי לשמור על מגוון התכונות הגנטיות של הזן ולא לדלל את בנק התכונות שלו יש לשמור זרעים מ- 6 פירות (לפחות) קישוא השונים הגדלים על צמחים שונים ולערבב אותם לפני שתילת המחזור הבא (בשנה הבאה).

כאשר מגדלים קישוא בשיטה של גידול משולב

מומלץ לשתול קישוא בצמוד ל: שעועית, תירס, בצל, צנון.
יש להימנע מגידול קישוא בצמוד ל: מלפפון, מלון, כרוב, כרובית.

מידע נוסף

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים