מרכזי רב-גוניות גנטית

מתוך organicwiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חקלאות עתיקה קמה באופן עצמאי בחלקים שונים של העולם. מתוך חיים של נוודות כציידים-לקטים, אוכלוסיות רבות התיישבו בהדרגה במגורי קבע כדי לטפל ביבולים, להחזיק בבעלי חיים ולפתח קהילות חקלאיות. בשנת 1920 החוקר הרוסי האגדי ניקולי ואווילוב גילה מרכזים גלובליים של יבולי מזון מגוונים שנמצאו במזו-אמריקה, אגן הים התיכון והסהר הפורה, המזרח הקרוב, רמות אתיופיה, וסין. במקומות אלו איכרים מסורתיים בייתו וטיפחו מגוון של אלפי זני מורשת. לדוגמא, איכרים ילידים מהרי האנדים טיפחו תפוחי אדמה, שעועית, דגני קינואה ואמרנט, ויבולי שורש ועלים רבים.

להודו לבדה היו לפחות 30,000 זני אורז בתחילת המאה ה-20 עד להגעתן של שיטות העיבוד של החקלאות התעשייתית. גם בישראל ניתן עדיין למצוא בבר חיטה, שעורה, ארגולה, חסה, תרד ועוד זנים של יבולי מזון. לפי הדו"ח של רב-גוניות גנטית לביטחון תזונתי 2004, ארבעה מינים- אורז, חיטה, תירס, ותפוחי אדמה- מספקים היום 60% מכל קלוריות המזון. חיטה מודרנית בעלת יבולים גבוהים גדלה היום על יותר מחצי מהקרקעות החקלאיות הזוכות להשקיה בעולם. הצמחים במרכזי המוצא שלהם מכילים מגוון גנטי רב יותר, טעם עשיר יותר, ועמידות טבעית למחלות. ידע לגבי מקורות גידולי המזון שלנו הנו חיוני וחשוב ביותר לשימור זני מורשת מקוריים והסביבה הטבעית שלהם.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים